אודות המועצה

"אין שום צורך לאומי בהקמת שדה תעופה במרכז הארץ; יש צורך לאומי בהקמת אלפי יחידות דיור במרכז הארץ"

גוברות הטענות להליך עבודה לא תקין בבחינת החלופות להעתקת שדה התעופה הרצליה: "מעבודת הועדה עולה ריח רע". הועדה לתשתיות לאומיות בתגובה: "נבחן עוד חלופות להעתקת שדה התעופה"; מחאת תושבי חוף השרון עולה מדרגה: צעדת מחאה המונית בשבת ה-25.3

"מקודמים פה אינטרסים פרטיים על פני האינטרס הציבורי. לא נשאיר אבן בשביל לסכל את התכנית הרעה הזו שעולה ממנה ריח רע ואינטרסים של קבוצות לחץ וטייסים שרוצים שדה תעופה קרוב לבית שלהם". כך אמר ראש המועצה אלי ברכה בדיון הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) שהתכנסה ביום רביעי האחרון בירושלים לדיון נוסף בנושא בחירת מיקום להעתקת שדה התעופה הרצליה. לדיון הגיעו נציגי המועצה, בראשם ברכה ונציגי כל היישובים:

במרכז הדיון הועלו טענות קשות באשר לשיטת העבודה והניקוד שהעניקה הועדה לבחינת החלופות השונות, בעיקר למשקל היתר שניתן בניקוד לקרבה לתל אביב, ועל כך שרבים ממסמכי העבודה מוסתרים ולא הועברו למרות בקשה מפורשת. ראש המועצה אלי ברכה אמר: "ניקוד הקרבה לתל אביב קיבל 5 נקודות, זה לא התאים למישהו, לכן שונה ל-6. גם זה לא הספיק ועלה ל-10 נקודות . זה לא מתקבל על הדעת! אנחנו אומרים לכם – תתעשתו, קחו צעד לאחור".

נציגי הועדה אמרו במהלך הדיון כי לאחר דיון פנימי התקבלה החלטה להוסיף ולהרחיב את הבחינה לשבעה אתרים  – עין ורד, תנובות, חדרה-מנשה, גאולי תימן וטירה-אייל, זאת בנוסף לחלופות חרוצים, חדרה ועמק חפר. נציגי הועדה ציינו, עם זאת, כי בינתיים לא שונו הקריטריונים והמשקולות, ועל כן גם כעת, אחת המשקולות המשמעותיות ומעוררות המחלוקת היא קרבת השדה החדש לתל אביב, המעניקה ניקוד גבוה בבחירת השדה החלופי.

מומחה התעופה, עו"ד נרי ירקוני, המייעץ למועצה, אמר בדיון: "גילינו מהמסמכים שמה שהוגדר כ"קירבה לאזורי ביקוש" הוא למעשה קירבה לתל אביב. לא רק שלא צריך היה לתת משקל רב לתבחין זה, לתבחין הזה אין מקום בכלל בתהליך התכנוני. מכיוון שמדובר בעיקר בתחביב ולא בצורך לאומי, יתכבדו בעלי התחביב כמו שאר בעלי תחביבים, אופניים וג'יפים, וייסעו שעה ויממשו תחביבם. אין סיבה לשים שדה תעופה נוסף בגלל זה במרכז הארץ". ירקוני הוסיף: "הזנב מכשכש בכלב, רשות שדות התעופה מובילה את המהלך הזה. הם ישבו בקבוצות העבודה של הגורם המתכנן אבל הם לא רגולטור. הם גוף ביצועי עם אינטרס כלכלי מובהק."אוסף תמונות מתוך ההפגנה על המאבק כנגד שדה התעופה

היועץ המשפטי של עיריית רעננה תקף במהלך הדיון את הקביעה כי שדה התעופה שבנדון הוא צורך לאומי: "שדה התעופה שאתם מבקשים להקים לא משקף אינטרס לאומי אלא אינטרס פרטי של מיזם עסקי שרוצה לפעול במרכז הארץ כדי להרוויח יותר כסף. מיזמים עסקיים ניתן לקיים גם בצפון ובדרום. אין שום צורך לאומי בשדה תעופה במרכז לטובת 185 טייסים אבל יש צורך לאומי להקים אלפי יחידות דיור במרכז הארץ".

"כאשר מסתכלים על הפעילויות המתכוננות, מה שרוצים להקים כאן בעצם זה לונה פארק למבוגרים, לכן אי אפשר לקבוע קריטריון קירבה לתל אביב ולהעניק לכך יתרון לבניית למגרש המשחקים הזה. לכל אחד יש תחביב, אבל עם כל הכבוד, את התחביב הזה אפשר לקיים במקומות אחרים ואי אפשר לומר שיש אינטרס לאומי של המדינה למקם שדה תעופה דווקא במרכז הארץ".

"עיריית רעננה נמצאת בתהליך חשוב והוא פתרון משבר הדיור, הוזלת מחירי הדיור והגדלת ההיצע. תכנית שדה התעופה פוגעת בפוטנציאל של 5,000 יחידות דיור מתוכננות מצפון מערב לרעננה. מגבלות הגובה שיוצרת חלופת חרוצים פוגעות ב-5,000 יחידות הדיור; זה מספר לא מבוטל במרכז הארץ וזו הסיבה העיקרית להתנגדותנו.

מתכננת מחוז מרכז, הגברת דניאלה פוסק, שלחה בשבוע שעבר מכתב התנגדות חריף לועדה לתשתיות לאומיות בו קבעה כי "ההשלכות העצומות שיש לפיתוח שדה תעופה חדש על חשבון שטחים פתוחים ושמורים במרכז הארץ אינן באות לידי ביטוי הולם בתהליך בחינת החלופות". פוסק הוסיפה: "תהליך העבודה אינו לוקח בחשבון את המגבלות שיכול להטיל שדה תעופה חדש על מרחב המחוז המכיל בשטחו הצר את מעבר כל תשתיות העל הלאומיות. בכך, מתעלמת בדיקת החלופות מן הצורך הלאומי הדוחק בשמירת מסדרונות זמינים לתשתיות נוספות".

בסיכום התנגדותה כותבת פוסק: "עמדת המחוז כי אין מקום לבחון חלופות למיקום שדה תעופה חלופי להרצליה במסגרת תת״לית (תשתיות לאומיות), במקביל ובמנותק מעבודת עדכון תמ״א  הבאה לתת מענה לכלל הצרכים התעופתיים במדינה. לפיכך, ממליצה לשכת התכנון לבטל את המהלך המקודם… על מנת לבצע בדיקה אמתית של רמת הביקוש לשדה לתעופה כללית מסוג זה והאפשרות לשילוב הפעילות בשדות הקיימים".

במהלך הדיון הציג עורך הדין מטעם עריית רעננה מסמך של מנהל התכנון שהוגש על ידי המדינה לבית המשפט העליון, שבדק את  פילוח פעילויות שדה התעופה הרצליה, שעתידות לעבור לשדה הרצליה. עלפי המסמך, פעילות בתי הספר לטיסה כוללת סה"כ 195 פרחי טיס בשנה, אך מתוכם, 10 חניכי טייס בלבד לומדים לקבלת רישיון מסחרי. "גורמי תעופה מסבירים לנו שיש אינטרס לאומי להכשיר קאדר של טייסים, אבל כשאנחנו בוחנים את הרצליה, 10 מתוך 195 חניכים בשנה לומדים לצורך טיס מסחרי. מתוכם איננו יודעים כמה נקלטים בפועל לעבודה".

על פי דוח שחיבר החוקר הראשי של משרד התחבורה עו"ד יצחק רז, שבדק חתך של תלמידי הטיס, מדובר באנשים מבוגרים ואמידים. לפי עו"ד רז, העלות לרישיון טיס עומדת על כחצי מיליון ש"ח. קורס טיס עולה כ- 100,000 ש"ח לשנה, וצבירה של שעות טיסה עולות עוד כמה מאות אלפי שקלים. הממון הזה לא נמצא אצל כל אחד, אלא אצל בודדים, ולכן החתך הטיפוסי הוא מבוגרים בעלי ממון שיכולים להרשות לעצמם את התחביב הלא זול.

נציג אחד היישובים אמר במהלך הדיון: "ברור שהחלופה הזו לא באה בחשבון ואינה הגיונית ועליה לרדת מהפרק. לא ראיתי שנבחנה חלופת פיזור השימושים בין שדות קיימים, והיא חייבת להיבחן כראייה כללית של מדינת ישראל. לא יכול שלא בוחנים מהם הצרכים של המדינה. אולי לא צריך בכלל עוד שדה תעופה? למה רצים להרוס ערכי טבע? חובה עליכם, חברי הועדה לתשתיות לאומיות, לבדוק את זה. ואם לא תבדקו את מועלים בתפקידכם."

אביתר קנולר מיקום פנה אל חברי הועדה לתשתיות לאומיות: זה מסמך שלא ראוי לתגובה. הוא היה צריך להישלח לבדיקה מחדש או להעביר את היזמות מרש"ת זו מניפולציה ליצור שדה תעופה בחרוצים, אחרת לא היו ניתנים המשקלים. לא ראינו את התבחינים, ונראה שמישהו סימן את חרוצים ואז בנה קריטריונים ונתן משקלים מתאימים כדי שיתאים. התכנית הזו עומדת בניגוד לכל פסיקה. בניגוד לקריטריונים".

מרים דרוק, מרכזת המשק מיקום אמרה: "אנחנו נלך עד בג"צ. אני כראש יישוב ואמא לילדים אומרת לכם חברי הועדה – לא יקום צמוד אלינו שדה תעופה. יש לנו בית ספר תיכון ושלושה בתי ספר יסודיים וגני ילדים ומעון לתשושי נפש ואתם רוצים לתקוע שדה התעופה באמצע המרחב, ואתם מתכננים 400 המראות ונחיתות ביום כולל לילות?! לא יקום ולא יהיה שדה תעופה בחרוצים".