אודות המועצה

בדרך למרפאה אזורית ראשונה במועצה

בדרך למרפאה אזורית ראשונה במועצה

ביוזמת הקיבוצים יקום, געש, שפיים ומושב רשפון, תוך שיתוף פעולה של המועצה וקופת חולים כללית, מתוכננת לקום מרפאה אזורית שתשרת את כלל התושבים. לאחרונה נערך סיור עם נציגי "כללית" בשלושת הקיבוצים לבחינת אתרים להקמת המרפאה. על פי הערכת "כללית" יושלם המהלך עד סוף שנת 2020

 

בדרך למרפאה אזורית משותפת: ביוזמת הקיבוצים יקום, שפיים, געש ומושב רשפון ובשיתוף המועצה האזורית, אושרה לפני מספר חודשים בהנהלות היישובים ובמליאת המועצה תוכנית לשיפור השירותים לתושבי המועצה בתחום שירותי בריאות ורווחה. במסגרת התוכנית יקדמו היישובים והמועצה בשיתוף קופת חולים כללית הקמת מרפאה אזורית משותפת באחד מארבעת היישובים.

בתחילת השנה הוקם צוות היגוי משותף הכולל את נציגי ועדי היישובים ומנהלות הבריאות, מנכ"לית המועצה הילה טרייבר, ורכזת המחלקה לבריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית עדי רמות. הצוות סקר את המצב הקיים ביישובים שבהם קיימת מרפאה מקומית של כללית, את היקף השירותים הניתנים, את שעות קבלת הקהל ואת סל השירותים הניתן לתושב. צוות ההיגוי הגיע למסקנה כי השירותים הניתנים במרפאות אינם עונים על הצרכים המשתנים של תושבי היישובים, שגדלו ושינו את אופי החיים לאורך השנים.

לנוכח מסקנות הצוות, פנתה המועצה לקופת חולים כללית בבקשה להקים מרפאה אזורית כמו זו  שהקימה "כללית" בכמה מועצות אזורית אחרות. המרפאה האזורית תשפר את איכות וזמינות שירותי הבריאות, באופן שייתן מענה מותאם לכלל קבוצות האוכלוסייה ביישובים, שעות מתן שירות מספקות, אפשרות לבחירת המטפלים (רופא ואחות) ועוד. היקף השירותים הניתנים במרפאה המשותפת ייקבע במשותף, והשירותים צפויים לכלול מזכירות רפואית, אחיות, בדיקות מעבדה, טיפת חלב, רפואת משפחה, רפואת ילדים, רפואת נשים, בית מרקחת, שירות פרה רפואי (דיאטניות, עו"ס ועוד) ורפואת מומחים (מתחלף).

המרפאה האזורית הכפרית המשותפת תוקם על פי מודל קיים כדוגמת מרפאת "לב הפרדס" בקיבוץ גבעת חיים איחוד, עם אופציה להרחבה, להתפתחות ותוספת שירותים. כפועל יוצא מהקמת המרפאה האזורית המשותפת והעברת הצוותים הרפואיים אליה, ייסגרו המרפאות הקיימות ביישובים. מיקום המרפאה יקבע על פי המלצת כללית, בהידברות והסכמה של כל המשתתפים בצוות ההיגוי, תוך התחשבות בפרמטרים של נגישות טובה, מרחק נסיעה קצר, חניה זמינה ועוד.

על פי הערכת הכללית ניתן יהיה להשלים את המהלך כולו עד סוף שנת 2020.

ראש המועצה אלי ברכה בירך על היוזמה המשותפת של היישובים: "תפקיד המועצה הוא לעבוד עם היישובים ולמען היישובים. היוזמה להקמת מרפאה אזורית הגיעה מהיישובים והמועצה נרתמה לסייע ולקדם את הפרויקט מתוך הבנה שהוא משרת בראש ובראשונה את הצרכים של התושבים והיישובים".

ברכה הוסיף כי "בשנים האחרונות המועצה גילתה מעורבות הולכת וגדלה בשירותים מוניציפליים ובעבודה בתוך היישובים מתוך אחריות לספק לתושבים יותר שירותים באיכות טובה יותר. ברווחה, בתרבות, וכעת גם בבריאות. אנחנו נדרשים להיות מעורבים יותר ועושים זאת בשמחה בשיתוף פעולה עם היישובים. זה חלק מתהליך רחב שמייצר קהילה של קהילות, ובו אנחנו דואגים לספק שירותים טובים, זמינים ונגישים יותר למספר הולך וגדל של תושבים".

ערד סלוצקי, חבר קיבוץ געש והמנהל העסקי בקיבוץ גבעת חיים איחוד, מונה להיות הפרויקטור של המהלך ומקדם את הפרויקט מול קופת חולים כללית, המועצה ונציגי היישובים.

איפה הפרויקט עומד נכון לימים אלה?

ערד: "לפני כמה שבועות קיימנו סיור עם מנהלי מחוז שרון/שומרון של קופת חולים כללית יחד עם נציגי המועצה והיישובים. במסגרת הסיור סקרנו בפני מנהלי הכללית את האתרים המוצעים על ידי היישובים. בסיכום הסיור ביקשו אנשי 'כללית' שיפור במיקום האתרים ובאמצע יוני התקיים סיור נוסף לבחון הצעות משופרות".

 

איזה מקום מחפשת קופת החולים?

ערד: "הם מחפשים נכס להקמת המרפאה שהם יוכלו להביא לאוכלוסיית המבוטחים הלכה למעשה, שיפור משמעותי לעומת המצב הקיים – גם בגודל, גם בנגישות – הגעה וכניסה נוחה לכולם, גם מקום יפה באווירה כפרית וכיוצ"ב".

אפשר לתאר מעט את התהליך?

ערד: "אנחנו מעוניינים שקופת חולים תשלח המלצה למיקום הנכון מבחינתה, שיהיה גם מיקום נכון מבחינתנו. לאחר הבחירה של ה'כללית', צוות ההיגוי – שמורכב מנציגים מארבעת היישובים, מנכ"לית המועצה הילה טרייבר ומנהלת אגף הבריאות והרווחה בתנועה הקיבוצית עדי רמות – יקדם את המהלך בכל הרמות ביישובים ובמועצה, כך שהפרויקט יוכל לעמוד בלוחות זמנים קצרים ככל האפשר".

ברכה: "כמו כל תהליך תכנוני, גם התהליך הזה מורכב, אבל אני מתרשם שקופת החולים מגויסת ורתומה לעניין.  אנחנו מלווים כעת את שלב התכנון וההקמה אבל נמשיך ונלווה את עבודת המרפאה גם לאחר שתחל לפעול באמצעות צוות היגוי כדי לשמר את הקשר התפעולי ולהמשיך לשפר ולוודא שההתחייבויות של קופת חולים כלפי היישובים והמועצה מתקיימות, ופה למועצה יש תפקיד מרכזי".

מה היתרונות בהקמת מרפאה אזורית כזו? האם נבחנו יוזמות דומות במועצות אזוריות אחרות?

ערד: "בתפקידי בגבעת חיים איחוד היה תהליך דומה של איחוד מרפאות. התהליך הובל על ידי המועצה האזורית והוא כלל הקמת מספר מרפאות. הראשונה הייתה מרפאה מאוחדת לקיבוצים העוגן מעברות ומשמר השרון, ואחריה קמה מרפאה בגבעת חיים איחוד. אחת המשימות שלי כמנהל העסקי הייתה לקדם את המהלך באזור של גבעת חיים. לשמחתי, הצלחנו לאתר מיקום שקופת חולים אהבה והובלנו מהלך שהסתיים בהקמת מרפאה אזורית המשרתת כיום שמונה יישובים. אני יכול להעיד לאחר מעשה, שלמרות החששות בהתחלה, התושבים היום מרוצים מהתוצאה. המודל, המוצר וסל השירותים שהתושבים מקבלים היום הם שיפור משמעותי לעומת מה שהיה נהוג לפני  – וגם אז השירות היה ברמה טובה. כלומר תמיד יש מקום לשיפור".

 

הצורך להקמת המרפאה הגיעה מהיישובים עצמם?

ערד: "היוזמה הגיעה מהיישובים למועצה במטרה לרתום את המועצה לתהליך. לקופת החולים כללית חשוב שהמועצה תהיה גורם משמעותי בתהליך, אחרת לא ניתן להתקדם. והמועצה נרתמה לעניין.

כמו בכל תהליך ציבורי, המועצה העלתה את הנושא במליאה ולאחר שאושר, הוקם צוות היגוי עם נציגי היישובים. אנו רואים שיותר ויותר תושבים צורכים שירותים רפואיים שלא נמצאים במרפאה המקומית. השירותים במרפאות ביישובים ניתנים כיום בתקנים חלקיים ומושתתים ברובם על צוותים ותיקים (ומסורים), אך אין ודאות להימשכות מצב זה לאורך שנים. כולם מבינים שצריך לשמור על רמת השירות ולשפר אותה. אני חושב שישנה הבנה שהמרפאות היישוביות הקטנות ייעלמו לאורך זמן. קופת חולים תצמצם את התקנים ועלות קיום מרפאה מקומית תהיה לא ריאלית ליישובים, כך שיש פה מפגש של צרכים ורצונות של היישובים ושל קופת חולים. כעת יש מומנטום לתהליך. המועצה רתומה, קופת חולים רתומה והיישובים רתומים".

 

השינוי הזה משמעותי ומייצר גם חששות?

ערד: "נכון וצריך להתמודד איתן ברגישות ולייצר את הפתרונות הנכונים ביותר לכל יישוב ויישוב. יש פה הזדמנות ויהיה חבל לפספס אותה. זה אינטרס שלנו יותר מאשר של 'כללית' ונדרשים פה ויתורים והסכמות, אחרת זה יתפספס. אנחנו פועלים לשפר את השירות שכולנו מקבלים בכל טווח הגילים, מתינוקות ועד החברים הוותיקים. בסופו של דבר אנחנו לא שונים מכל אזרח אחר ואנשים יעשו את הבחירה שלהם לפי איכות השירות ויצביעו ברגליים. ככל שהמרפאה תהיה טובה, יעילה, זמינה ומקצועית יותר, אנחנו נראה יותר תושבים מיותר יישובים מגיעים. בסופו של דבר זו שאלה של חלופות, זמינות ואיכות השירות. אנחנו אומנם פותחים מרפאה אזורית אבל שומרים על האופי הכפרי שלה לטובת אוכלוסיית היעד שלה.

זו אומנם המרפאה האזורית הראשונה אצלנו במועצה אבל אנחנו לא פורצי הדרך. אנחנו נעזרים בניסיון שצברו אחרים. המודל מבחינת צוות ההיגוי הוא המרפאה האזורית בגבעת חיים. לשם צריך לשאוף ואין סיבה שגם אנחנו לא נהנה מאותה רמה של נגישות לשירותים רפואיים בקרבת הבית".

מה לוחות הזמנים להתקדמות הפרויקט?

ערד: "זה לא עניין של יום יומיים, אבל בעבודה נכונה ניתן לראות מרפאה עובדת בטווח זמנים של שנתיים".

אלי ברכה מסכם: "אני רואה ערך גדול ביוזמות משותפות לטובת הכלל, באיגום משאבים, הגדלת סל השירותים ואיכות השירותים הניתנים לכלל האוכלוסייה – לתינוקות למשפחות, ולתושבים הוותיקים. אנו רואים מודלים מוצלחים במועצות אזוריות שכנות של מרפאות אזוריות ששיפרו את השירות לתושב, וכיצד עוד ועוד תושבים באים ונהנים מהשירותים האלה.

זה מצריך שיתוף פעולה בין ועדי היישובים לבין עצמם ובינם למועצה. זה פרויקט נוסף שבו כולנו יחד מקדמים מטרות משותפות לרווחת התושבים שלנו והבריאות שלהם".