אודות המועצה

צוות ההיגוי הרחב לתוכנית המתאר הכוללנית קיים את ישיבתו הראשונה: "מניחים את התשתית התכנונית לדורות הבאים"

צוות ההיגוי הרחב לתוכנית המתאר הכוללנית קיים את ישיבתו הראשונה:

"מניחים את התשתית התכנונית לדורות הבאים"

 

 

ועדת ההיגוי הרחבה של תוכנית המתאר הכוללנית לחוף השרון התכנסה לישיבתה הראשונה באמצע חודש יוני. לישיבה הגיעו כל גורמי התכנון הרלוונטיים, נציגי משרדי ממשלה שונים, הגופים הירוקים, נציגי הערים והמועצות השכנות, בעלי התפקידים במועצה ונציגי יישובים ותושבים. בין הגורמים הבכירים שלקחו חלק בדיון: אלי ברכה ראש המועצה, אהוד יוסטמן יו"ר ועדת העבודה וההיגוי במנהל התכנון, גיא קפלן מתכנן מחוז מרכז במנהל התכנון, אלי דלל, סגן ראש עיריית נתניה, ירדן ערמון מהנדס מועצה אזורית חוף השרון, הילה טרייבר מנכ"לית המועצה, מהנדס עירית רעננה, נציגי רשות הטבע והגנים, רשות שמורות הטבע, משרד החקלאות, רשות המים ועוד רבים נוספים.

בראש צוות התכנון של התוכנית עומד האדריכל אילן אייזן ושורה של יועצים בתחומי תנועה, תיירות, סביבה, כלכלה, חקלאות, נוף, שימור, מים ביוב וניקוז תפעול ושיתוף ציבור.

ישיבת צוות ההיגוי היא המשך לישיבה שקיימה המועצה לתושבי המועצה בחודש אוגוסט האחרון, שבה השתתפו כ־100 תושבים. במהלך המפגש הוסבר מהי תוכנית מתאר כוללנית, מהי מטרת הכנת תוכנית כוללנית, תהליך העבודה וליווי מקצועי של התוכנית והתקיים דיון פומבי פתוח על סוגיות תכנוניות במרחב המועצה.

ראש המועצה אלי ברכה אמר בפתח הדיון: "חוף השרון יכולה להיות מודל לקיימות של מרחב כפרי לצד מטרופולין עירוני. הסביבה העירונית סביבנו מאוד מפותחת, והשאלות לשם מה צריך מועצה אזורית בלב הדבר הזה מתחדדות אצלנו נוכח הרצון לרוץ ולפתח ולבנות ולסלול כבישים. אנחנו מקרה קיצון אולי, אבל זו שאלה שתחזור ותעלה במקומות נוספים.

אנחנו יושבים פה עם שותפים ועם אנשי מקצוע כדי לעצב ברמת התכנון את העתיד של המועצה. אנחנו נמצאים כאן לא בשביל לייצר פוטנציאל נדל"ני שמתחרה בערים השכנות לנו. אנחנו מודעים שזהו אזור ביקוש מטורף לנדל"ן, אבל אנחנו רואים את המרחב שלנו כמרחב כפרי שמשרת גם את המטרופולין שסביבנו, ואנחנו רוצים להיות הריאה הירוקה ושמורת טבע שמאפשרת לתיירות להתקיים ולטבע להתקיים לצד הבנייה והפיתוח המסיבי. האתגר הגדול שלנו הוא לייצר מציאות שבה לא נהיה מועצה ענייה על נדל"ן יקר, אלא מועצה שיש לה מקורות תקציביים לשפר כל הזמן את השירותים שהיא מספקת לתושבים, ולשם כך אנחנו חייבים להגדיל את מקורות ההכנסה ולפתח עסקים מקומיים – זה האתגר הגדול ביותר שלנו".

תוכנית המתאר הכוללנית ממומנת על ידי מנהל התכנון, אגף תוכניות מתאר מקומיות. בראש האגף עומד אדריכל אהוד יוסטמן אשר הדגיש בדבריו את החשיבות הרבה שהוא מייחס לתוכנית, לשמירת צביון יישובי המועצה וכן שמירה על השטחים החקלאיים כשטחים מניבים בגין ייעודם. אדריכל יוסטמן וצוותו סיירו בכל יישובי המועצה יחד עם עורכי התוכנית ונציגי הוועדה ונפגשו עם נציגי התושבים בכל ישוב."

בתחילת הישיבה הציגו אנשי התכנון מטעם המועצה את הנושאים שבהם עוסקת תוכנית המתאר הכוללנית ובהם נתונים כלליים, רקע תכנוני, חברה ודמוגרפיה במועצה, קהילה ושירותים, כלכלה, חקלאות, סביבה וקיימות, נוף ושטחים פתוחים, תיירות, שימור ומורשת, תחבורה, תנועה ודרכים, ניקוז וניהול נגר עילי, תשתיות מים ביוב והליך שיתוף ציבור.

אדריכל אילן אייזן, העומד בראש צוות התכנון של התוכנית הכוללנית, הסביר בפתח דבריו כי התוכנית הכוללנית מסתמכת על התוכנית האסטרטגית של המועצה שהוכנה באמצעות גורמי תכנון ובשיתוף הציבור. "אנחנו עובדים עם התובנות והנתונים של התוכנית האסטרטגית ובונים באמצעותה תוכנית סטטוטורית. התוכנית הכוללנית תבוא במקום תוכניות קודמות ותחליף אותן בתוכנית עדכנית שמתאימה לימינו אנו.

בתחילת הדיון הוצגו הנתונים הגיאוגרפים והדמוגרפים של המועצה בהשוואה לרשויות השכנות. כך למשל שטח מועצת חוף השרון הינו כ־50,000 דונם ומספר תושבי המועצה עומד על כ־14,900 תושבים. לשם השוואה, שטח המועצה האזורית לב השרון השכנה לנו הינו מעט גדול יותר עם 56,000 דונם ומספר התושבים עומד על 23,500. בדרום השרון כ־32,000 תושבים ושטח המועצה הינו כמעט 100,000 דונם. שיטחה של נתניה, העיר הגדולה מבין הערים השכנות לנו, קטן משטח חוף השרון ועומד על כ־29,000 דונם ומספר תושבי העיר הינו כ־215,000.

מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי 92% משטחי המועצה הינם שטחים פתוחים והשטחים המעובדים מהווים 55% משטחי המועצה. 65% מהשטחי המועצה נמצאים בבעלות המדינה, 11% בבעלות פרטית ופחות מצי אחוז בבעלות השלטון המקומי.

אחת המסקנות בתחום הדמוגרפי הינה כי יכולת קליטת היישובים הולכת ונגמרת עם הזמן.

היישובים העירוניים המקיפים את המועצה האזורית חוף השרון מתוכננים במסגרת תוכניות המתאר המקודמות להכפיל את שטחי התעסוקה: בנתניה תוספת של 3.0 מיליון מ"ר, בהרצליה תוספת של 1.8 מיליון מ"ר וברעננה תוספת של 800,000 מ"ר שטחי תעסוקה.

הארנונה העסקית במועצה נמצאת בשנים האחרונות בצניחה לאור סגירת שימושים חורגים והצפי לאכיפה מוגברת וענישה מוגברת עם כניסת החוק החדש לתוקף. ניתן לזהות תהליך מגמתי ומשמעותי של קיטון בעבר וצפי לקיטון בעתיד של השטח העסקי מניב הארנונה. אחד ממקורות ההכנסה הנוספים למועצה הינה היטלי השבחה, אולם ההכנסות מהיטלים אילו פחתו בשנים האחרונות עקב ירידה בהיקפי הבנייה. לפיכך, במצב שבו בקיבוצים נמצאים לפני מימוש מלא של התוכניות ובמושבים אין תוכניות לאזורי תעסוקה, נדרש לבחון הקמת אזורי תעסוקה אזוריים כדי שהמועצה תוכל להמשיך לתת לתושביה את רמת השירות הקיימת כיום.

ראש המועצה ברכה הדגיש בדבריו: "מספר החקלאים בחוף השרון יחסית מועט, כמו בכל הארץ, אבל הם מפרנסים משפחות ויישובים. אם לא תהיה חקלאות לא יהיה טבע. שני הדברים קשורים זה בזה. כבר היום אנחנו מתקשים לשמור על הטבע מול ניסיונות לפגוע בו וחקלאות מסייעת בכך מאוד והיא כמובן ערך בפני עצמו".

ברכה התייחס לצורך של היישובים להמשיך לבנות ולגדול: "אנחנו רוצים לעבות את היישובים אבל אין לנו רצון להפוך אותם למרכזי דיור גדולים וגבוהים. אנחנו אוהבים את המרחב שלנו כמו שהוא ואנחנו מתכוונים לשמור עליו כזה".

בהתייחסו לנושא הפיתוח הכלכלי אמר אייזן: "בין הנושאים שהתוכנית תטפל יהיו גם שימושים בתחום התעסוקה שאינם חקלאיים כדי לאפשר פרנסה לתושבים. ראש המועצה ברכה ציין בהקשר זה כי בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית מהכנסות העסקיות מארנונה והצפי שבשנים הקרובות הירידה תימשך. זו סכנה אמיתית שצריך לטפל בה כדי להימנע ממצב שנהפוך למועצה בלי תקציבים. על מנת להתקיים, צריך ארנונה עסקית מסוימת לרשות ולכן צריך למצוא מתווה שמאפשר פיתוח והתקדמות. אנחנו מודעים לנדל"ן היקר שלנו ולאטרקטיביות שלו אבל אין לנו עניין להפוך אותו לעיר נוספת בין נתניה לרעננה".

אלי דלל סגן ראש עריית נתניה אמר בדיון כי "חשוב לנו שנתניה לא תיפגע. נתניה נפגעה בשנים האחרונות מהכלכלה הלא־חקלאית בחוף השרון אין ספק שהדברים האלה באים על חשבון השכנים. אנחנו עדיין עוסקים בקליטת עולים ואנחנו עדיין לא מאוזנים בין מגורים לתעסוקה אנחנו רואים את עצמנו כשכנים טובים בתנאי שהדברים יעשו בראייה של שכנות טובה איתנו. אנחנו לא יכולים להתעסק בחקלאות כמוכם".

בהתייחס לדברים אלה, העיר אלי ברכה: "גם לחוף השרון חשובה מערכת יחסים תקינה מול הערים השכנות וטיפוח חוף השרון כריאה ירוקה בא בין היתר על מנת לשרת את מטרופולין שסביבנו ויחד עם זאת גם לחוף השרון יש צרכים כלכליים ולטעון שהפיתוח המינימליסטי שאותו מבקשת חוף השרון פוגע במי מהערים סביבה הוא כניסיון להשוות בין הפיל לנמלה שעל גבו".

ועדת ההיגוי תמשיך ותתכנס אחת לחודשיים וחצי ותבצע מעקב אחר התקדמות התוכנית בנושאים השונים.