אודות המועצה

שמורת בני ציון: זמן התאוששות

לאחר שנרמסה, נחרצה ונפגעה מעומס מטיילים, החליטו ברשות הטבע והגנים כי שמורת בני ציון שבשרון זקוקה לפסק זמן, במהלכו תהייה השמורה סגורה למבקרים למשך שלושה חודשים עקב פעולות שיקום ואישוש חיוניות. ואיך בכלל קרה שהשמורה הקטנה, החשובה והיפה – המשמשת בית למגוון צמחים בסכנת הכחדה – נמצאת בעצמה בסכנה חמורה?
כתב: אייל שפירא

לכל שמורת טבע יש הייחוד שלה, שמורת טבע בני ציון מיוחדת במגוון רב של מיני צומח יחודיי לאזור (אנדמי) ואף מהווה מקלט למינים בסכנת הכחדה אך עבור המטיילים, שמורת בני ציון  נחשבת בעיקר למקום המפלט האולטימטיבי. ככזו, היא מספקת בריחה של שעה קלה מהמולת היומיום, לטובת התענגות על טבע פסטורלי, פריחות נהדרות ונופים פתוחים. כל זאת, מבלי לטרוח ולנסוע לגליל או לנגב המרוחקים. זוהי, "שמורת בוטיק", אם תרצו.
שמורת הטבע בני ציון היא סוד ידוע, במיוחד לתושבי האזור. אין בה קווי תשתיות, אין מרעה, אין חקלאות, אין כריה וחציבה ואין ניצול מים. מה היא מציעה? מקום מפלט למאות מיני צומח המאפיינים את אזור השרון, בהם מינים נדירים, המצויים על שטח קטן להפליא. וכמובן – טיולים קלילים, בעיקר בעונת הפריחה המרהיבה, מפברואר עד מאי, בעת שפוקדים אותה אלפי מטיילים – עדות לדרישה הגבוהה ל"כיסי טבע" פסטורליים בלב אחד האזורים הצפופים בישראל.
אבל בטבע, לכל דבר יש מחיר. והשמורה משלמת בשנים האחרונות מחיר כבד על היותה אי ירוק ורגוע בין יישובים מתפתחים, כבישים סואנים ובעיקר עומס מטיילים רב. רבים מהם אינם נשמעים לכללי השמורה, יורדים משבילים מסומנים ואף פוקדים אותה ברכיבה על גבי אופניים וסוסים.

"הגביע הקדוש" של מינים בסכנת הכחדה
שמורת הטבע בני ציון ממוקמת על רכס כורכר ממערב למושב בני ציון, בתחום מועצה אזורית חוף השרון. שטחה 99 דונמים, והיא הוכרזה כשמורת טבע עוד בשנת 1968 – מה שהופך אותה לאחת השמורות הוותיקות בישראל.
כאן, על מצע של כורכר, חוסמס ואדמת חמרה, מתגוררים מאות מיני צמחים, בהם קידה שעירה, אזוביון דגול, עירית, סחלבים ממינים שונים, סירה קוצנית, לוטם מרווני, חצב מצוי, מיני תלתן, חרצית עטורה, צבעוני השרון, תורמוסים שונים ועוד. אלו מופיעים לצד מינים נדירים, חלקם מצויים רק באזור זה. כך למשל געדה קפחת וכן בוצין בירותי, לשון האפעה הקטנה ואחרים.
גם עולם החי בשמורה  מרתק – וזאת למרות ממדיה הצנועים, שאינם מאפשרים ביסוס של אוכלוסיות גדולות. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין כאן במיני זוחלים רבים – מחרדונים ועד חומטים, בבעלי כנף – מאנפיות ועד שרקרקים, וגם ביונקים כדרבנים, שועלים ואחרים.
"החשיבות של בני ציון היא עצומה. השמורה היא כמובן הרבה מעבר ליעד טיולים חינני. ניתן אף לומר שבני ציון היא 'הגביע הקדוש' של מיני צומח נדיר וצמחים בסכנת הכחדה (מינים אדומים)", אומר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים. לדבריו, לא רבים יודעים כי בשל ייחודיות התשתית בשמורה, הועתקו אליה בעבר מספר מיני צמחים המצויים בסכנת הכחדה בבתי גידול דומים". על אלה נמנים אירוס הארגמן וחומעת האווירון – צמח שעד לפני מספר שנים סברו כי נכחד מנופי הארץ.

הפריחה הביאה לקמילה
שמורת בני ציון – כמו שמורות טבע רבות אחרות – משמרת נופים, צמחים וערכי טבע נוספים. במקרה זה, בעיקר סוגי מסלע וקרקעות אופייניים למישור החוף של ארץ ישראל. יחידות אלה, עם הנופים שעוצבו על ידן, נעלמות עם התקדמות הפיתוח. יחד איתן נעלמים מינים הקשורים לבית הגידול של קרקעות אלה.
"שטחה של השמורה קטן, כך שכל פגיעה בשטחה מלווה בנזק כבד לערכי הטבע שבתוכה", מוסיף עמי לזר, מנהל מרחב שרון ברשות הטבע והגנים. "ואם לא די בכך, היא מצויה תחת מספר לא מבוטל של איומים, חלקם בעלי השלכות הרסניות על אופייה הייחודי. אלו כוללים שריפות בעונת הקיץ, שימוש בחומרי הדברה בשטחים חקלאיים סמוכים, צמחיה פולשת, סחף קרקעות, פיתוח מסיבי באזור ועוד".
אך כאמור, עיקר הפגיעות הקשות מקורן בעומס מבקרים ואי הקפדה על הוראות רשות הטבע והגנים בדבר אופן ההתנהגות הנדרשת  בשמורת טבע – מירידה משבילים מסומנים ועד כניסה למקום עם אופניים וסוסים.
התוצאה: רמיסת צומח, הידוק הקרקע, השלכת פסולת ועוד. עיקר הפגיעה מתרחש בתקופת הפריחה, בה נרשם זרם מטיילים גדול למדי הפוקד את השמורה הקטנה.
"ירידה משבילים, כמו גם רכיבה על אופניים במקומות שאינם מיועדים לכך, מביאה לחירוץ הקרקע – מה שמביא לסחיפת קרקעות, היעלמות מיני צומח ובסופו של דבר – גם היעלמות של בעלי חיים הניזונים מהם. זאת ועוד, התנאים החדשים שמתחוללים בשמורה הביאו לשינוי הרכב הצומח בה. אנו רואים זאת בעיקר בחדירת מינים פולשים ומזיקים", מוסיף ד"ר מליחי.
לדבריו, מטיילים חדי עין שלא ביקרו בשמורה מספר שנים והגיעו אליה לאחרונה שוב, נדהמו לגלות עד כמה השתנה לרעה התוואי הנופי שבה, בשל חירוץ השבילים וסחיפת הקרקעות, שגרמו לשבילים רבים לקרוס.

יורדים מהשביל – משנים את הטבע
שביל הטיול המתפתל בלב הנוף הוא הדרך היעילה, המעניינת והמהנה ביותר להתמזג עם הטבע הפראי המצוי בצדיו. בשמורות טבע , זוהי גם הדרך היחידה לנוע – ולכן מקדישים ברשות הטבע והגנים מחשבה רבה בתכנון שבילים חדשים לצד תחזוקתם השוטפת של שבילי טיול קיימים. אין זה סוד כי השביל הוא פשרה בין רצון המבקר להתקרב לחוויה עד כמה שאפשר לבין צורך הטבע להתקיים ולשרוד.
בשכבה העליונה של הקרקע חיים שפע של מיני יצורים זעירים, שקיומם תלוי ב"קרום הביולוגי" שמצפה באופן טבעי את הקרקע. הקרום מונע את סחיפת הקרקע, תורם למאגר החנקן וחומרי המזון ומהווה את המקור העיקרי לחומר האורגני שבו עושים שימוש הצמחים ובעלי החיים למחייתם.
ירידה מהשביל יכולה לפגוע בחי, בצומח ובדומם על ידי רמיסה, הידוק הקרקע, פגיעה בחי הקרקע ועוד. "גם אם השטח אינו נראה פגוע לעין המבקרים,  רבים אינם מודעים להשלכות הפוגעניות של מעשיהם עת שבדריכת  כף רגל רמסו  צמח יחד עם זרעיו או שדרסו  ביצים שהיו בקן נסתר על הקרקע, כל שכן כשמדובר באוסף רב של מינים מוגנים, ייחודיים ובסכנת הכחדה המאפיינים את השמורה הקטנה והחשובה הזו", מוסיף ד"ר מליחי. 

זמן שיקום: "אי אפשר להאיץ בטבע"
ככל שחולף הזמן, עלולה הפגיעה הקשה שחווה שמורת הטבע בני ציון להיות בלתי הפיכה. ובכלל, ניכר כי שטחי הטבע המעטים שמצויים בלב אזור השרון הולכים ומצטמצמים לטובת פיתוח מהיר שאינו עוצר לרגע. לאחרונה הוחלט ברשות הטבע והגנים על ביצוען המידי והחיוני של מספר פעולות שיקום בשמורת הטבע בני ציון. למען ההווה, כמובן, אך בעיקר למען העתיד.
הפתרון מגיע בדמות שיקום פיזי כולל של השטח: הבאת קרקע מתאימה מאזורים אחרים, הסדרת פני השטח למניעת המשך החירוץ והסחף וכן זריעה ושתילת צמחים מקומיים בשטח החשוף.
כיצד עושים זאת? "דרך הפעולה מרתקת, אם כי מורכבת ועדינה מאין כמוה", אומר לזר. "זוהי למעשה עבודת שיקום 'כירורגית' בתוואי השבילים הקיימים בשמורה. העבודות נעשות הן באמצעות פעילות ידנית נקודתית והן בעזרת כלים מכניים צרים שמובאים למקום. כמובן, בכדי שפעולת השיקום תצליח והצמחייה תתבסס היטב, יש צורך לסגור באופן זמני את השמורה לביקורי קהל. הרי לא עשינו דבר אם נערוך פעילות שיקום עדינות ומורכבות בעת שבשבתות יהיה האתר הומה אדם".
לדבריו, החל מיולי 2016, השמורה תהיה סגורה למבקרים למשך תקופת העבודה. "עבודות השימור הקריטיות צפויות להמשך כשלושה חודשים, ובהמשך תבוצע תחזוקה אינטנסיבית על ידי פקחים ואנשי מקצוע, שינטרו את מצב השמורה ללא הרף.
אך יש למה לצפות: מבקרים שיגיעו לשמורה לאחר תום תקופת השיקום, יזכו להתענג על מעין "מנהרת זמן טבעית", בעת שהמרחב כולו יתאפיין בעושר בוטני, שבילים מסודרים נטולי חירוץ וסחף קרקעות – ובעיקר מראה חדש-ישן, כמו שטבע משגשג אמור להיראות.
"שיקום אמיתי, יעיל ובריא – אורך זמן. הרי אי אפשר להאיץ בטבע", מסכם ד"ר מליחי.
לאחר סיום עבודות השיקום, תיבחן האפשרות לפרוץ שביל במקומות שבהם הפגיעה בשמורה תהיה אפשרית ומינימלית. לטובת חובבי הטיולים בהווה, הכשירה רשות הטבע והגנים מסלול חלופי, על שביל קיים בשולי השמורה, כך שעדיין ניתן יהיה ליהנות מנופי הפריחות הצבעונית בחורף ובאביב הקרובים. ליהנות, ולתת לטבע לעשות את שלו.

צמחים במספרים: כמה עובדות שלא ידעתם על שמורת בני ציון
חשיבותה של שמורת בני ציון כבירה, במיוחד בכל הקשור לצומח שבה, הכולל מינים נדירים ומינים המצויים בסכנת הכחדה.
* מצאי מיני הצמחים בשמורת בני ציון הוא 258. מספר זה מהווה 20% מתוך סך כל 1,310 מיני צמחים הגדלים באזור השרון הצפוני (ירקון-תנינים).

* בשמורת בני ציון גדלים 45 מיני צמחי חולות ייחודיים המהווים כ-17% מתוך כלל המינים הגדלים בשמורה ו-42% מתוך כלל צמחי החולות האופייניים לבתי גידול חוליים באזור הים התיכוני של ישראל.

* בשמורת בני ציון קיימים 24 מיני צמחים אנדמיים (10% מתוך כלל מיני הצמחים של השמורה) שהם 9% מתוך כלל המינים האנדמיים בישראל.

* 19 מיני צמחים בשמורה מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה ("אדומים"). אלו מהווים 5% מכלל הצמחייה בשמורה וכ-5% מתוך כלל ארצי של 413 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה. ובכל זאת – בכ-100 דונמים בלבד!