"פוליאנה" – אלינור פורטר
בעקבות מות הוריה נשלחת פוליאנה בת האחת עשרה אל בית דודתה, מיס פולי הרינגטון, שחיה בעיירה הקטנה בלדינגסוייל, שבמזרח ארצות הברית. הדודה פולי היא אישה מבוגרת, קפדנית ומרירה. היא מתייחסת אל בת אחותה בקרירות ומנסה לחנך את פוליאנה לציית להוראותיה, אך בניגוד אליה, לפוליאנה אישיות צוהלת ואופטימית והיא לא נשמעת לה.
את חייה מלווה משחק שלמדה מאביה ולו היא קוראת "משחק השמחה": בכל מצב, קשה ככל שיהיה, יש למצוא את נקודת האור ולהישאר שמחים. את המשחק המציא אביה לאחר שפוליאנה רצתה לקבל בובה, אך בחבילת הסיוע שקיבלה מהכומר היו רק זוג קביים. האב אמר לפוליאנה שעליה לשמוח במתנה, כי הקביים לא נחוצים לה.
במהרה מלמדת פוליאנה את בני הבית ותושבי העיירה לשחק במשחק, ומדביקה את כולם בשמחת החיים שלה. בין חבריה הקרובים נמנים ננסי, המשרתת בביתה של הדודה פולי, ג'ון פנדלטון, אהובה לשעבר של אמה, והילד היתום ג'ימי בין.
כמה חודשים אחרי שפוליאנה מגיעה לעיירה היא מעורבת בתאונת דרכים ורגליה הופכות משותקות. בתחילה היא חושבת שרגלה רק נשברה, ומשחק השמחה עדיין מעודד אותה שתוכל עוד ללכת, אבל כאשר היא מגלה שלא תוכל יותר ללכת היא מסתגרת בחדרה. חבריה מנסים לעודד אותה ואומרים לדודה פולי שתספר לפוליאנה שגם הם התחילו לשחק במשחק כפי שביקשה.
דוקטור צ'ילטון, רופא בעיירה שהוא גם אהובה לשעבר של דודה פולי, מנסה גם הוא להיכנס לבית ולרפא את פוליאנה, אך מיס פולי מסרבת להכניס אותו פנימה. בסופו של דבר מתפייסת הדודה ומאפשרת לו לשלוח את פוליאנה לבית חולים שהקים ידידו של הדוקטור, ושם היא מחלימה מהשיתוק, שם גם מתקיימת החתונה בין דוקטור צ'ילטון ודודה פולי.